מי אנחנו

היוזמה נולדה מתוך שיח מעמיק בין נציגי קהילות רבות, אשר הרגישו שקולן אינו נשמע וצרכיהן אינם מיוצגים במסגרת הפוליטית החרדית הקיימת. ביניהן ניתן למנות קהילות של עולים מחו״ל, בעלי תשובה, חרדים המבקשים לשלב תורה עם דרך ארץ בדרך של לכתחילה, ועוד רבים אחרים.

מתוך תחושה זו, קמו ויצאו אל הפועל במשך השנים יוזמות רבות ומגוונות, ובהן: הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי ומוסדות חינוך רבים נוספים, תנועות נוער חדשות, פיתוח מסלולי שירות מותאמים לצעירים חרדים, וכן רשימות פוליטיות שהתמודדו בבחירות בשורה של רשויות מקומיות. רוב ככל היוזמות הללו זכו לביקוש רב ולהצלחה עצומה בסייעתא דשמיא.

בשנים האחרונות נפל דבר בישראל. במהלך כהונת הכנסת ה-25, ובפרט מאז אסון 7 באוקטובר, התברר שהנציגים החרדים הוותיקים לא רק שאינם פועלים עבור חלקים גדולים ומתרחבים מהציבור החרדי, אלא שהם גם אינם מסוגלים להשיג את המטרות המוצהרות שבשמן נבחרו לכנסת, כמו הגנה על לומדי התורה, שיפור מצב הדיור והפרנסה של הציבור החרדי.

בתוך קדנציה אחת של ארבע שנים, מצבו של האזרח החרדי במדינת ישראל הידרדר משמעותית כמעט בכל תחום. בחורי הישיבות הפכו לעבריינים פליליים תחת סכנת מעצר וסנקציות כלכליות, תקציבי מוסדות החינוך ירדו דרמטית, והמילה ״חרדי״ הפכה לשם גנאי בקרב ציבורים נרחבים מעם ישראל.

גם בתוך המחנה פנימה, המצב מחמיר והולך. תופעות מגונות ישנות מתחזקות וחדשות צצות, כגון: ביזוי בפרהסיא של צעירים חרדים המשרתים בגופי הביטחון, רדיפות וקריאות נאצה גם כלפי רבנים גדולי תורה ואדמו״רים חשובים, שחיתות עמוקה בחלק מן הרשויות המקומיות החרדיות; נשירת תלמידים ממוסדות החינוך ותרומתה לתופעת נוער השוליים; אפליה על רקע עדתי; ועוד. והנציגים החרדים? נאלמים דום.

על רקע המשבר הזה, התפתחה ההבנה שהדברים אינם יכולים להימשך כך עוד. אי אפשר יותר לעמוד בחוסר מעש, ולראות כיצד דברים שהשיגה היהדות החרדית בעמל של עשרות שנים, יורדים לטמיון. אם מאומה לא ישתנה, המגמה הזו תימשך. ואם המגמה תימשך חס וחלילה, כיצד ייראה הציבור החרדי בעוד ארבע שנים?

מפלגת ״הציבור החרדי״ ונציגיה מציגים גישה אחרת, המיוסדת על העיקרון המנחה של לקיחת אחריות והתמודדות ישירה, במקום להתחפר במאבקים חסרי סיכוי מול המציאות, או לטאטא את האתגרים אל מתחת לשטיח ולקוות שייפתרו מאליהם.

כך למשל, בעניין משבר הגיוס ומעמד תלמידי הישיבות, מציעה ״הציבור החרדי״ פתרון פשוט והגיוני, אשר הוא היחיד שיכול לשמור על לומדי התורה ללא פגע: מי שלומד תורה באמת - מקומו בישיבה. ומי שלא - עליו לשרת שירות ביטחון, במסלולים מותאמים היטב לציבור החרדי, שאותם נציגי המפלגה יעמלו להרחיב ולבסס.

גם בעניין קושי הפרנסה, מציעה ״הציבור החרדי״ לזנוח את שיטת המפלגות החרדיות להיאבק נגד זרם החינוך הממלכתי-חרדי, אשר מקנה לתלמידיו כבר מגיל צעיר כלים לעולם המעשה - ובמקום זה להרחיב ולחזק אותו במשאבים נוספים בכל עיר ועיר. לצד זאת, עצמאות החינוך החרדי תישמר מכל משמר, וכל קהילה חרדית תוכל לבחור כיצד לחנך את ילדיה ללא שום התערבות.

כך בשאר הנושאים הקריטיים העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית - דיור בר השגה, נשירה ממוסדות החינוך, אפליה עדתית ועוד - בכל אחד ואחד מהם, ״הציבור החרדי״ מציעה את התוכנית ההגיונית ביותר, המפורטת ביותר והרצינית ביותר. זוהי המשמעות של לקיחת אחריות.

בשנת תרע״ב, בוועידת קטוביץ, החליטו גדולי ישראל על הקמתה של המסגרת הפוליטית הכלל-חרדית הראשונה. הם הכריזו כי מטרת התנועה היא:

״לפתור ברוח התורה והמצוה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי כלל ישראל״

בשנת תשפ״ו, כאן בארץ ישראל, אנו ממשיכים בדרכם וקובעים כי מטרתה של תנועת ״הציבור החרדי״ היא לפתור ברוח התורה והמצוה את האתגרים הגדולים העומדים על הפרק בחיי הציבור החרדי.

כשליחי ציבור הניגשים בחרדת קודש למשימה זו, נציגי ״הציבור החרדי״ ילכו בדרך התורה והמצוה המסורה לנו מדור דור, וממנה לא יסורו ימין ושמאל. כל מעשיהם יהיו בנאמנות ובאחריות מרובה, ומתוך שלום ואחדות. ויתקיימו בהם דברי חז״ל במסכת יומא (פו.):

״׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱ-לֹהֶיךָ׳, שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ. שֶׁיְּהֵא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו - אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, פְּלוֹנִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה - רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתוּקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳״

התנועה ממומנת על פי חוק מימון מפלגות, מתרומות של יחידים אזרחי ישראל בלבד, בתקרה הקבועה בחוק. כל תרומה החייבת בפרסום — מתפרסמת.

התרומות שפורסמו · לתרומה מאובטחת